<h1>ראב"ן — סוף שבועות</h1>
<h2>דף קנט.</h2>
מה שפרשתי בסוף פרק מי שמת בב"ב [קנ"ט.] דקשיא אהא דשלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת וכו' וקשיא עלה מה שאירש מאבא (היום) מכור לך לא אמר כלום [ב"מ ט"ז.], כשהגיע פירושי ליד חתני ר' יואל בריגשבורק הורה הרב ר' יצחק והראה לו שכך היה פירושו כתובה בידו. אבל הרב ר' אפרים פירשה בעניין אחר ואמר דאע"ג דדינא הכי ואינה מכירה מיהו ה"מ היכי דחזר בו אבל כל זמן שלא חזר בו הבן מכירתו מכירה מסברא היה לו ללוקח להיות במקומו ואעפי"כ הבן יוציא מיד הלקוחות והוא יורש מכח אביו ואביו לא חזר בו והבן חזר בו, דה"נ גבי דמים דקאמר מר קשה הוא דחזר בלא דמים מיהו הדין הוא כך שהבן אינו חייב במה שאכל אביו ואפילו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם כ"ש הא דאין זו לא מלוה בשטר ולא מלוה בעל פה ובדין הוא דאין הבנים חייבים לשלם (ואע"פ שפירש) [ואעפי"כ פירש] הרב דקשה הוא בדיני ממונות כ"ש על הנכסים עצמן נוכל להקשות הואיל ואביו לא חזר בו מן המכירה מסברא הוא לוקח תחתיו ובנו מכחו חוזר בו דכל זמן שהאב לא חזר בו מכירתו מכירה, ועוד דמשמע לפרש מת האב ואח"כ מת הבן ובאו ליד בן ולא חזר בו ואפ"ה הבן חוזר בו וזהו קשה, ואפילו [נימא] כפירוש הרב דסבירא ליה [דמיירי ב]מת הבן בחיי אביו ולא חזר בו (ו)אפילו הכי קשה למה חוזר בו. ואין נ"ל תירוצו, דאם היה שינוייה בברייתא מה שאירש מאבא מכור לך יכול לחזור בו אז היה תירוצו תירוץ דכיון דהאב לא חזר בו הבן האיך יכול לחזור בו, אבל השתא דהברייתא שנוייה מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום משמע דהמכירה בטילה לגמרי ואינה מכירה וכיון דאינו מכירה יכול הבן להוציא ואין זה קשה בדיני ממונות, ולהכי צריך לפרושי כאשר פרשתי שהקושיות על הדמים הוא שמוציא בלא דמים. ומה שהקשה על פירוש זה מהגוזל ומאכיל את בניו וכו' ומן מלוה ע"פ שאין היורש משלם כלום, התם לא תפס הנגזל והמלוה כלום משל גזול ומשל לווה, אבל הכא מדקתני הבן מוציא מיד הלקוחות משמע דהלקוחות תפיסי מה שקנו ואפ"ה מוציא מידו בלא דמים, וזהו קשה דאלו גבי נגזל ומלוה אי תפיסי לא היה מוציא מידם.
